תביעות מחלת מקצוע
המשרד מטפל בתביעות להכרה במחלת מקצוע ובפגיעות מצטברות בעבודה.
מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה בגלל תנאי העבודה, למשל חשיפה לרעש, לחומרים מסוכנים או לסביבת עבודה מזיקה. היא חלה גם על שכירים וגם על עצמאים.
יש שתי דרכים להכרה:
- מחלה מתוך הרשימה שבתקנות: למשל ליקוי שמיעה וטנטון, סרטן בעקבות חשיפה לחומרים מסרטנים, ומחלות עצמות, פרקים ושרירים.
- מיקרו-טראומה: פגיעה שנגרמה מפעולות חוזרות ונשנות לאורך זמן, גם אם אינה ברשימה, כפי שהכירה הפסיקה.
שלב 1: תביעה להכרה ולדמי פגיעה
תחילה מגישים לביטוח הלאומי תביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה. דמי פגיעה הם 75% מהשכר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, עד תקרה יומית, לתקופה של עד 91 ימים.
אצל שכיר, את 12 ימי ההיעדרות הראשונים משלם המעסיק, ואסור לו לנכות אותם מימי המחלה של העובד. את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים.
שלב 2: תביעה לנכות מעבודה
אחרי שאושרו דמי הפגיעה, ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות. הזכאות תלויה באחוז שנקבע:
- נכות קבועה פחות מ-9%: אין גמלה
- נכות קבועה 9% עד 19.99%: מענק חד-פעמי
- נכות קבועה 20% ומעלה: קצבה חודשית ותעודת נכה
נכות זמנית של 9% ומעלה מזכה בקצבה לתקופת הנכות הזמנית. בנוסף, נפגע בעבודה זכאי לטיפול רפואי בחינם בגלל הפגיעה. מקורות: ביטוח לאומי, כל-זכות.
תביעה נגד המעסיק
כאשר המחלה או הפגיעה נגרמו בגלל רשלנות המעסיק, למשל היעדר ציוד מגן או הדרכה, אפשר לתבוע גם אותו. בפועל התביעה מתנהלת מול מבטחת חבות המעבידים, והיא זו שמשלמת את הפיצוי. לתביעה מצרפים חוות דעת רפואית על שיעור הנכות.